משנה: הָיוּ מְסָֽרְבִין בּוֹ לָשֵׂאת אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ וְאָמַר קוֹנָם שֶׁהִיא נֶהֱנֵית לִי לְעוֹלָם וְכֵן הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי לְעוֹלָם הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרוֹת לֵיהָנוֹת לוֹ שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵון זֶה אֶלָּא לְשֵׁם אִישּׁוּת.
Pnei Moshe (non traduit)
בדבר שבינו לבין אביו ואמו. כגון שהדירם מנכסיו:
עד שפותחין כו'. על מילתיה דר' אליעזר קא פריך כי היכי דפותחין בכבוד אביו ואמו ולא חיישינן שמא משקר יפתחו לו נמי בכבוד המקום ויאמרו לו אלו היית יודע שתקרא רע לפני המקום כלום היית נודר וא''כ אין נדרים. כן הוא פי' הרמב''ם במשנה לפי גירסת הספר. וגי' הרא''ש והתוס' והר''ן אמרו לו א''כ אין נדרים כלומר דחכמים השיבו לר' צדוק מהא לא תסייען דאף ר' אליעזר מודה בהא דאין פותחין בכבוד המקום דא''כ אין נדרים ניתרים יפה שאין שום אדם שיעיז פניו לומר שאפילו היה יודע שהוא מיקל בכבוד המקום היה נודר ואפילו לא היה נמנע מתחילה בשביל כך ישקר לומר כן אבל משום כבוד מצוה אחת פותחין והלכה כחכמים:
וחכמים אוסרין. דחיישינן שמא משקר שהוא בוש לומר שלא היה מניח מלידור בשביל כבודם ונמצא שחכם מתיר זה הנדר בלא חרטה ומיירי שאינו מתחרט מעיקרא דהא קי''ל פותחין בחרטה וא''צ למצוא לו פתח אם הוא מתחרט מעצמו מעיקרא:
מתני' ר' אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו. אומרים לו אילו היית יודע שיאמרו העולם לאביך ולאמך ראו גידולים שגידלתם כמה בנכם קל בנדרים ונמצאת מזלזל בכבודם כלום היית נודר:
מתני' שלא נתכוין זה. המסרב בו אלא לאכילה ושתיה המרובה וכי אמר זה קונם לביתך כו' לא נתכוין לדור הנאה ממנו אלא לאכילה ושתיה מרובה נתכוין ולא שיהא אסור בכניסת הבית וטיפת צונן:
הרי אלו מותרות ליהנות לו. שאר הנאה שלא נתכוין זה אלא שלא תהנה ממנו דרך אישות:
מתני' היו מסרבין בו לשאת את בת אחותו. מפצירין בו שישא בת אחותו מפני שהיא בת גילו וכדאמרינן בפרק ו' דיבמות הנושא את בת אחותו עליו הכתוב אומר ומבשרך לא תתעלם אז תקרא וה' יענה:
רִבִּי יָסָא בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. 28b מַתְנִיתָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר. כָּל עַכָּבָה שֶׁאֵינָהּ מִמֶּנָּה הֲרֵי זֶה גֵּט. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְייָא הִיא הָכָא מִפְּנֵי פְּתִיחַת נֵדֶר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלֹא נְדָרִים שֶׁאֵינָן צְרִיכִין הֵיתֵר חָכָם אֲנָן קַייָמִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. לֹא בִּלְבַד הַתּוֹלֶה נִדְרוֹ בְּדָבָר אֲנָן קַייָמִין. עַד כְּדוֹן הוּא דְּבָעֵי מִיתַּן לָהּ. בְּרַם הַהוּא דְּלָא בָּעֵי מִיתַּן לֵהּ יְכִיל הוּא אֲמַר לֵיהּ. לָא בְעִית אֶלָּא מִבְדְּקִינָךְ. כֵּיוָן דַּחֲמִיתִךְ מִצְטָעֵר הֲרֵי אֲנִי כְאִילּוּ נִתְקַבַּלְתִּי.
Pnei Moshe (non traduit)
ברם ההוא דלא בעי מיתן ליה. ואם זה אינו רוצה ליתן לו מאי. א''נ א''ל דאדלעיל קאי דבכה''ג שזה אינו רוצה ליתן ואין כאן פתח וקאמר הש''ס אף בכה''ג יכול הוא לומר לו לא רציתי אלא לבודקך מה בלבך ולכך אמרתי ע''מ שתתן ועכשיו שאני רואה אותך מצטער על זה הריני כאלו התקבלתי ושפיר הוי פתח לנדרו ומותר:
מתני דר' שמעון בן גמליאל. ולא כחכמים דתנן בפרק מי שאחזו ה''ז גיטך על מנת שתשמשו את אבא שתי שנים ע''מ שתניקי את בני שתי שנים מת הבן או שאומר האב אי אפשי שתשמשני שלא בהקפדה אינו גט. כלו' אף על פי שלא הכעיסתו ואין העכבה ממנו אינו גט דבעינן שנתקיים התנאי והכא דלא אפשר אינו גט:
ר' שמעון בן גמליאל אומר כל עכבה שאינה הימנה כזה גט. הואיל ולא הקפידתו ואין העכבה ממנה והוי כאלו נתקיים התנאי והשתא חכמים דמתני' דהכא דסברי שיכול לומר הריני כאלו התקבלתי ונתקיים התנאי והנדר בטל שאין המניעה מן המדיר כר' שמעון בן גמליאל דהתם אתיא מילתייהו דאלו לחכמים דהתם אין הנדר בטל אף על פי שאין המניעה ממנו:
שניא היא הכא. אפילו רבנן דהתם מודו הכא דהא דקאמרי טעמא במתני' שאומר הריני כאלו התקבלתי לאו משום דנתקיים התנאי הוא אלא מפני פתיחת הנדר הוא דזהו הפתח שלו להתיר נדרו שאומר כלום אמרת אלא שאתקבל ממך והריני כאלו התקבלתי והילכך הנדר בטל מחמת הפתח:
ולא נדרים שאין צריכין היתר חכם אנן קיימין. דקס''ד דר' יוסי דהכא נדרי זירוזין הוי כדתנן לעיל פרק ג' המדיר את חבירו שיאכל אצלו הוי נדרי זירוזין ואין צריך היתר חכם כדאמרינן התם ואם כן ע''כ לאו דטעמא משום פתיחת נדר הוא אלא משום דנתקיים התנאי שאין המניעה ממנו ואכתי כר' שמעון בן גמליאל אתייא:
אמר ר' יונה. לא היא דטעמא דמתני' לאו משום נדרי זירוזין הוא אלא דלנדר גמור נתכוין וכל אחד משום כבודו קאמר כדאמרינן לעיל והכא טעמא דתולה נדרו בדבר הוא דאומר לו ע''מ שתטול כו' וכשיאמר הריני כאלו התקבלתי הנדר בטל מפני שהוא פתח נדרו וכדאמרן וככ''ע אתיא:
עד כדון. בעיא בפני עצמה עד כאן לא שמענו במתני' דמותר אלא כהאי גוונא שזה רוצה ליתן לו וזה אומר הריני כאלו התקבלתי:
הלכה: הָיוּ מְסָֽרְבִין בּוֹ לָשֵׂאת אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ כול'. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי יוֹדָה הִיא. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. הַכֹּל לְפִי הַנֵּדֶר. וְכֵן הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ כול'. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי יוֹדָה הִיא. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. הַכֹּל לְפִי הַנֵּדֶר.
Pnei Moshe (non traduit)
סליק פירקא בס''ד
ההן אוכל וההן עבר. כלומר ודאי אין דעתו אלא על זה המאכל והסעודה שהפציר בו חבירו כדמשמע מהמתני'. עבר מלשון עבורא דביתיה הוא הלחם שהסעודה קרוי ע''ש הלחם:
ההן דמשבע לחבריה דלא ייכול. מי שנשבע לחבירו שלא יאכל עמו ומסרב בו חבירו מיירי:
גמ' הדא אמרה. זאת אומרת ממתני' דקתני שלא נתכוין זה אלא לסעודה שהיה מסרב בו:
גמ' ר' יהודה היא. דאמר בפרקין דלעיל הלכה ג' הכל לפי הנודר שרואין להיכן היה דעתו וכוונתו והכא נמי לא נתכוין זה אלא לשם אישות:
משנה: הָיָה מְסָרֵב בַּחֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ אָמַר קוֹנָם לְבֵיתָךְ שֶׁאֵינִי נִכְנָס טִיפַּת צוֹנִין שֶׁאֵינִי טוֹעֵם לָךְ מוּתָּר לִיכָּנֵס לְבֵיתוֹ וְלִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ צוֹנִין שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵון זֶה אֶלָּא לְשֵׁם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
בדבר שבינו לבין אביו ואמו. כגון שהדירם מנכסיו:
עד שפותחין כו'. על מילתיה דר' אליעזר קא פריך כי היכי דפותחין בכבוד אביו ואמו ולא חיישינן שמא משקר יפתחו לו נמי בכבוד המקום ויאמרו לו אלו היית יודע שתקרא רע לפני המקום כלום היית נודר וא''כ אין נדרים. כן הוא פי' הרמב''ם במשנה לפי גירסת הספר. וגי' הרא''ש והתוס' והר''ן אמרו לו א''כ אין נדרים כלומר דחכמים השיבו לר' צדוק מהא לא תסייען דאף ר' אליעזר מודה בהא דאין פותחין בכבוד המקום דא''כ אין נדרים ניתרים יפה שאין שום אדם שיעיז פניו לומר שאפילו היה יודע שהוא מיקל בכבוד המקום היה נודר ואפילו לא היה נמנע מתחילה בשביל כך ישקר לומר כן אבל משום כבוד מצוה אחת פותחין והלכה כחכמים:
וחכמים אוסרין. דחיישינן שמא משקר שהוא בוש לומר שלא היה מניח מלידור בשביל כבודם ונמצא שחכם מתיר זה הנדר בלא חרטה ומיירי שאינו מתחרט מעיקרא דהא קי''ל פותחין בחרטה וא''צ למצוא לו פתח אם הוא מתחרט מעצמו מעיקרא:
מתני' ר' אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו. אומרים לו אילו היית יודע שיאמרו העולם לאביך ולאמך ראו גידולים שגידלתם כמה בנכם קל בנדרים ונמצאת מזלזל בכבודם כלום היית נודר:
מתני' שלא נתכוין זה. המסרב בו אלא לאכילה ושתיה המרובה וכי אמר זה קונם לביתך כו' לא נתכוין לדור הנאה ממנו אלא לאכילה ושתיה מרובה נתכוין ולא שיהא אסור בכניסת הבית וטיפת צונן:
הרי אלו מותרות ליהנות לו. שאר הנאה שלא נתכוין זה אלא שלא תהנה ממנו דרך אישות:
מתני' היו מסרבין בו לשאת את בת אחותו. מפצירין בו שישא בת אחותו מפני שהיא בת גילו וכדאמרינן בפרק ו' דיבמות הנושא את בת אחותו עליו הכתוב אומר ומבשרך לא תתעלם אז תקרא וה' יענה:
הלכה: הָיָה מְסָרֵב בַּחֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ כול'. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא אָֽמְרָה. הָהֵן דְּמַשְׁבַּע לְחַבְרֵיהּ דְּלָא יֵיכוּל. הָהֵן אוֹכֵל וְהָהֵן עֲבֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
סליק פירקא בס''ד
ההן אוכל וההן עבר. כלומר ודאי אין דעתו אלא על זה המאכל והסעודה שהפציר בו חבירו כדמשמע מהמתני'. עבר מלשון עבורא דביתיה הוא הלחם שהסעודה קרוי ע''ש הלחם:
ההן דמשבע לחבריה דלא ייכול. מי שנשבע לחבירו שלא יאכל עמו ומסרב בו חבירו מיירי:
גמ' הדא אמרה. זאת אומרת ממתני' דקתני שלא נתכוין זה אלא לסעודה שהיה מסרב בו:
גמ' ר' יהודה היא. דאמר בפרקין דלעיל הלכה ג' הכל לפי הנודר שרואין להיכן היה דעתו וכוונתו והכא נמי לא נתכוין זה אלא לשם אישות:
משנה: רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. אָמַר רִבִּי צָדוֹק עַד שֶׁפּוֹתְחִין לוֹ בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ יִפְתְּחוּ לוֹ בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם אִם כֵּן אֵין נְדָרִים. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּדָבָר שֶׁבֵּין אָדָם לְבֵין אָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁפּוֹתְחִין לוֹ בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
בדבר שבינו לבין אביו ואמו. כגון שהדירם מנכסיו:
עד שפותחין כו'. על מילתיה דר' אליעזר קא פריך כי היכי דפותחין בכבוד אביו ואמו ולא חיישינן שמא משקר יפתחו לו נמי בכבוד המקום ויאמרו לו אלו היית יודע שתקרא רע לפני המקום כלום היית נודר וא''כ אין נדרים. כן הוא פי' הרמב''ם במשנה לפי גירסת הספר. וגי' הרא''ש והתוס' והר''ן אמרו לו א''כ אין נדרים כלומר דחכמים השיבו לר' צדוק מהא לא תסייען דאף ר' אליעזר מודה בהא דאין פותחין בכבוד המקום דא''כ אין נדרים ניתרים יפה שאין שום אדם שיעיז פניו לומר שאפילו היה יודע שהוא מיקל בכבוד המקום היה נודר ואפילו לא היה נמנע מתחילה בשביל כך ישקר לומר כן אבל משום כבוד מצוה אחת פותחין והלכה כחכמים:
וחכמים אוסרין. דחיישינן שמא משקר שהוא בוש לומר שלא היה מניח מלידור בשביל כבודם ונמצא שחכם מתיר זה הנדר בלא חרטה ומיירי שאינו מתחרט מעיקרא דהא קי''ל פותחין בחרטה וא''צ למצוא לו פתח אם הוא מתחרט מעצמו מעיקרא:
מתני' ר' אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו. אומרים לו אילו היית יודע שיאמרו העולם לאביך ולאמך ראו גידולים שגידלתם כמה בנכם קל בנדרים ונמצאת מזלזל בכבודם כלום היית נודר:
מתני' שלא נתכוין זה. המסרב בו אלא לאכילה ושתיה המרובה וכי אמר זה קונם לביתך כו' לא נתכוין לדור הנאה ממנו אלא לאכילה ושתיה מרובה נתכוין ולא שיהא אסור בכניסת הבית וטיפת צונן:
הרי אלו מותרות ליהנות לו. שאר הנאה שלא נתכוין זה אלא שלא תהנה ממנו דרך אישות:
מתני' היו מסרבין בו לשאת את בת אחותו. מפצירין בו שישא בת אחותו מפני שהיא בת גילו וכדאמרינן בפרק ו' דיבמות הנושא את בת אחותו עליו הכתוב אומר ומבשרך לא תתעלם אז תקרא וה' יענה:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַח. אִילּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁהַנּוֹדֵר כְּאִילּוּ נוֹתֵן קוֹלַר עַל צַוָּארוֹ נוֹדֵר הָיִיתָ. לְקֻסְטוֹרִייָה שֶׁהָֽיְתָה עוֹבֶרֶת וְרָאָה קוֹלַר פָּנוּי וְהִכְנִיסָה אֶת רֹאשָׁהּ לְתוֹכוֹ. לֶאֱסוֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר וְהוּא אָסוּר בַּזִּיקִים. רִבִּי יוֹנָתָן פָּתַח. אִילּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁהַנּוֹדֵר כְּבוֹנֶה בָמָה וְהַמְקַייְמוֹ כְמַקְרִיב עָלָיו נוֹדֵר הָיָיתָ. וְקַשְׁיָא. עֲבוֹדָה זָרָה בִסְקִילָה וְהַנְּדָרִים בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְאַתְּ אָמַר אָכֵן. לֵית לָךְ אֶלָּא כַּיי דָּמַר רִבִּי יַנַּאי. כָּל הַשּׁוֹמֵעַ לְיִצְרוֹ כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי יִצְחָק פָּתַח. אִילּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁהַנּוֹדֵר כִּילּוּ נוֹטֵל חֶרֶב וְדוֹקְרָהּ בְּלִיבּוֹ נוֹדֵר הָיִיתָ. יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב. רִבִּי חֲנִינָה דְצִיפּוֹרִין בְּשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. כִּמְדַקֵּר אֵין כְּתִיב אֶלָּא כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב. לְאֶחָד שֶׁנָּדַר מִן הַכִּכָּר. וַיי דְּיֵיכוֹל וַיי דְּלָא יֵיכוֹל. אִין אֲכִיל עֲבַר עַל נִדְרֵיהּ. אִין לָא אֲכִיל חֲטֵי עַל נַפְשֵׁיהּ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. הוֹלֵךְ אֶצֶל חָכָם וְהוּא מַתִּיר נִדְרוֹ. וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא. רִבִּי דִימִי בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק. לֹא דַייֵךְ מַה שֶׁאָֽסְרָה לָךְ הַתּוֹרָה אֶלָּא שֶּׁאַתָה מְבַקֵּשׁ לֶאֱסוֹר עָלֶיךָ דְבָרִים אֲחֵרִים. לֶאֱסוֹר אִסָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
ר''ל פתח. להתיר נדר בזה אילו היית יודע כו' קילר על צוארו שמעצמו הוא נותן קולר עליו ואוסר עצמו במיתר לו ושמא יבא לידי מכשול:
לקסטורייא. כת של שוטרים הממונים לענות האנשים בייסורין ולתתם בקולרין:
וראה קולר פנוי. ומכניס ראשו לתוכו וכן זה הנודר שלא נזהר מלראות בצער שעבר על האחרים שקדמוהו בנדרים כאלה וכן הוא אומר לאסור אסר על נפשו שנותן איסרי קולרין עליו כמד''א כו':
כבונה במה. לע''ז:
וקשיא. על הא דר' יונתן דמדמה נדרים לע''ז שהיא בסקילה ונדרים אינן אלא בל''ת אפילו אם עובר ואינו מקיימו:
ואת אומר אכן. המקיימו כמקריב עליו אלא לית לך הפתח הזה אלא כהאי דאמר ר' ינאי ושייך שפיר לדמות לע''ז:
יש בוטה. כדדריש לה בבבלי פ''ב כל הבוטה ראוי לדוקרו בחרב:
כמדקרות. לשון רבים שלאחר שנדר מן הככר אוי לי אם יאכל ואוי לו אם לא יאכל שמצטער וחוטא על נפשו:
אין לא אכיל חטי על נפשיה גרסינן:
הילך אצל החכם והוא מתיר נדרו. כדסיפא דקרא ולשון חכמים מרפא:
לאסור איסר. כלומר שאתה מוסיף איסר על איסר תורה:
רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. אַתְּ אוֹמֵר. פּוֹתְחִין לוֹ בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ. דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַמָּקוֹ'ם אַל יִפְתְּחוּ לוֹ בְּכְבוֹד הַמָּקוֹ'ם. מֵעַתָּה דְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין אָבִיו וְאִמּוֹ פּוֹתְחִין לוֹ בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ. וְדִכְוָותָהּ יִפְתְּחוּ לוֹ בִּכְבוֹד דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַמָּקוֹ'ם. אֵי זֶהוּ כְּבוֹד הַמָּקוֹ'ם. כְּגוֹן סוּכָּה שֶׁאֵינִי עוֹשָׂה. לוּלָב שֶׁאֵינִי נוֹטֵל. תְּפִילִּין שֶׁאֵינִי נוֹתֵן. וְהַייְנוֹ כְבוֹד הַמָּקוֹ'ם. מַשְׁמַע לֵיהּ דִּלְנַפְשֵׁיהּ הוּא מְהַנֵּי. כְּהָדָא אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֵּן לוֹ. אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעָל בּוֹ. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. כָּל הַשּׁוֹמֵעַ לְיִצְרוֹ כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. מַאי טַעֲמָא. לֹא יִהְיֶה בְךְ אֵל זָר וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר. זָר שֶׁבְּקִרְבָּךְ אַל תַּמְלִיכֵהוּ עָלֶיךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
כאלו עובד ע''ג. שהיום אומר לו עשה כך ולמחר כו':
לא יהיה בך אל זר. זר שבך ובקרבך אל תמליכהו עליך:
כל השומע ליצרו. כלומר בכגון זה פותחין לו שהוא שומע ליצרו לנדור מחמת כעסו:
משמע ליה דלנפשיה הוא מהני. משמע לן מהמקרא שאינו מהנה אדם למקום בעשיית המצות אלא לנפשו הוא דמהנה כהדא דמצינו אם צדקת וגו' ואם חטאת מה תפעל בו אלא הכל לך ולעצמך:
והיינו כבוד המקום. בתמיה כלומר דמשני וכי כבוד המקום הוא אם מקיים המצות או לא:
ר' ירמיה בעי את אומר פותחין לו בכבוד אביו ואמו. אמודים חכמים במתני' קאי בדברים שבינו לבין אביו ואמו את אומר דמודים שפותחין לו ומדקתני בכבוד אביו ואמי משמע הא בכבוד המקום אפילו בדברים שבינו לבין המקום אל יפתחו לו בכבוד המקום ואמאי נימא מעתה הואיל בדברים שבינו לבין אביו ואמו פותחין לי בכבוד' וכן נמי בכבוד המקום כדמפרש ואזיל אם נדר לעבור על מצות עשה יפתחו לו בכבוד המקים:
אִם כֵּן אֵין נְדָרִים. לֹא יְהוּ נְדָרִים. וְהָֽכְתִיב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת. תָּלָה הַפָּרָשָׁה בְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת. שֶׁיְּהוּ מַתִּירִין אֶת נִדְרֵיהֶן. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאת עוֹקֵר פָּרָשַׁת נְדָרִים מִן הַתּוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
לא יהו נדרים. ומה בכך ומשני דה''ק דהכתוב וידבר משה אל ראשי המטות תלה הפרשה בראשי המטות לומר שיהא חכם מומחה מתיר את הנדר ואם אומר את כן שפותחין לו בכבוד המקום נמצאת עוקר פ' נדרים מן התורה שלא יהו נדרים נשאלין לחכם שכל א' וא' יפתח זה הפתח לעצמו דשייכא בכל הנדרים וכתיב לא יחל דברו הוא אינו מיחל אבל אחרים מוחלין אותו:
הלכה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. פּוֹתְחִין לָאָדָם כול'. רַבָּנִין אָֽמְרִין. חֲזָקָה 29a שֶׁאָדָם מַעֲמִיד בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. פְּעָמִים מַעֲמִיד וּפְעָמִים אֵינוֹ מַעֲמִיד. מוֹדֶה רִבִּי לִיעֶזֶר לְאַחַר מִיתָה שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִיד. הַכֹּל מוֹדִין בִּכְבוֹד רַבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִיד. דְּתַנִּינָן וּמוֹרָא רַבָּךְ כְּמוֹרָא שֶׁמַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
הכל מודין בכבוד רבו שאינו מעמיד. בדבריו ואין פותחין:
מודה ר''א לאחר מיתה. של אביו ואמו שאינו מעמיד בדבריו ואינו מעיז ואין פותחין:
ר''א אומר פעמים מעמיד כו'. והילכך פותחין:
גמ' רבנן אמרין חזקה שאדם מעמיד בכבוד אביו ואמו. טעמא דפלוגתייהו מפרש כלומר דרבנן סברי חזקה שאדם מעמיד בכבוד אביו ואמו ואינו מעיז לומר אע''פ שהוא נגד כבוד אבי ואמי נדרתי והילכך חיישינן שמא משקר הוא ואינו מתחרט ומפני הבושה אומר כן. והיותר נראה דגרסינן שאין אדם מעמיד כלומר שאינו מעמיד בנדרו מפני כבוד אביו ואמו ואומר שמתחרט ואע''פ שאינו כן והילכך אין פותחין וכן מוכח מדלקמן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source